פרו בלוגר

התחלת הכתיבה הקבועה

אחרי כמה נסיונות התחלה שלא צלחו, ההתנעה באה קצת במקרה.

בנובמבר 2008 המשבר הפיננסי העולמי היה בשיאו. שווקי המניות קרסו. אני מייד חשבתי שכסף אפשר לעשות בתחום הפורקס. ואכן, נפח הסחר במט”ח עלה מאוד באותה תקופה. כשיש יותר סוחרים, יש יותר קוראים פוטנציאלים. באותה תקופה היה לי זמן לחשוב על הדברים האלה. אבל זה היה רק חלק מהטריגר.

ושוב, כתבה שהגעתי אליה במקרה התניעה את התהליך. הכתבה תיארה מנוע אופטימציה למודעות מגוגל. המנוע מחליט לבד אילו מודעות לשים, אם בכלל, כל זאת לפי התנהגות הגולשים באתר שלך ובאתרים אחרים. המנוע נקרא YieldBuild, והוא זכה לשבחים ב…TechCrunch.

כל מה שהייתי צריך הוא לעקוב אחרי הוראות ההתקנה ולהתניע שוב את הכתיבה. החלק הראשון בהחלט קל: כל הענינים הטכניים הם חלק מאוד זעיר מלהיות פרו-בלוגר.

אבל כנראה שהייתי זקוק למישהו שיגיד לי מה לעשות כדי להזיז את התחת.

במקרה הזה, מדובר במנוע אופטימיזציה שאולי הוא טוב ואולי הוא לא טוב. הוא בסך הכל משפר את כמות ההכנסה מפרסומות. כדי שתהיה הכנסה מפרסומות, צריך תנועה. ובשביל תנועה, צריך לכתוב. זה החלק השני שאיתו התבכבשתי כשנה וחצי…

אבל הפעם זה קרה. גם כאן ההתחלה היתה קצת איטית וקצת מקרית. כתבתי כמה סקירות יומיות ונחתי. אחרי כמה ימים, נזכרתי שכתבתי, וכמובן רצתי להסתכל על הסטטיסטיקות של גוגל אדסנס, לראות כמה כסף עשיתי מפרסום.

התרגשתי כשראיתי $1.97 בחשבון, בלי שעשיתי שום קידום! ייתכן שזה מה שהיה חסר – לראות פוטנציאל לקצת כסף בשלב מוקדם.

בהמשך חודש דצמבר 2008, המשכתי לכתוב בהתמדה קצת יותר גדולה, על בסיס 2-3 פוסטים בשבוע. חיפשתי Forex Blogs בגוגל והתחלתי להגיב בבלוגים הרלוונטיים.

את שנת 2008 סיימתי עם $22. הסכום די מבוטל. מנגד, ה eCPM היה מאוד גבוה – $24. לקחתי אותו בעירבון מוגבל. ידעתי שבתחום הפיננסים המודעות שוות יותר, אבל עם כמות כה קטנה של דפים נצפים (כאלף בחודש), קשה להסיק מסקנות.

בהמשך גיליתי שעם טראפיק יותר גדול אפשר לעשות יותר כסף. הפרופורציה לא ישירה, והאמצעים יותר מגוונים, אבל מתקדמים לאט לאט, צעד אחר צעד.

הפוסט הבא יתאר את המעבר מכתיבה קבועה אך מגששת להעברה להילוך שני.

  • Share/Bookmark

גישושים ראשונים

אחרי שהרעיון התגבש והדומיין נקנה, היו כמה נסיונות התנעה ראשונים שלא הצליחו. אספר כעת את הסיפור שלהם ואת  המסקנות.

קניית דומיין זה דבר קל. לקח לי הרבה זמן מאז ההתלהבות הראשונית של קניית הדומיין ועד שעשיתי את הצעד הבא. כמובן שתירוצים יש לרוב. התירוץ הכללי המתבקש הוא “אין לי זמן”.

קל לתקין וורדפרס, אבל לוקח שנים לשחק איתו

מוטיבציה חדשה הובילה אותי להתקין וורדפרס, ולחשוב שעכשיו אני רץ עם זה.. ההתקנה היא אכן קלה ביותר. השלב הבא הוא לבחור תבנית. יש כל כך הרבה תבניות באנגלית. רק לבחור ולהתחיל לכתוב.

“מרבה נכסים, מרבה דאגות”. בזבזתי זמן רב על בחירת תבנית שגם תהיה מכובדת וגם תהיה נעימה ל SEO. וגם רציתי תבנית שתתאים ל AdSense. לאחר הרבה מאמץ בחרתי תבנית, והגיע הזמן לשדרג את הוורדפרס.

אני לא בטוח שבחרתי את התבנית הכי טובה. אבל אני כן בטוח שכיליתי יותר מדי זמן ואנרגיה על ההתעסקות. זאת, בשעות הפנאי אחרי עבודה במשרה מלאה.

התוצאה – לא כתבתי שורת תוכן אחת.

עברו עוד מספר חודשים עד שהתחלתי לכתוב. כבר עבדתי ב 80% משרה, והיו לי פחות תירוצים. החלטתי לכתוב על יסודות המסחר במט”ח – לקחת את מה שלמדתי בקורס, ולכתוב את הגרסה שלי. ישבתי וכתבתי את חלק א’ ואת חלק ב’. כל אחד מהם הכיל מספר מאפיינים למסחר. הבטחתי להמשיך ולכתוב עוד. שמתי את חוברת הקורס ליד המיטה, ולא קרה כלום.

כששוב הגעתי לעסוק באתר, החלטתי שמבנה התוכן לא טוב, ושצריך פוסט לכל מאפיין. עד שכבר כתבתי תוכן, שכתבתי אותו. כמובן שזה לא תרם להתקדמות.

עוד חודש, ועוד חודשיים, והחלתי להפסיק להתבכבש עם תוכן כללי, ולעבור לסקירות יומיות. כתבתי שתי סקירות, ואז טסתי לחופשה בחו”ל. כשחזרתי מהחופשה, כבר היו דברים אחרים על הראש.

מסקנות:

קודם כל, לא להתעסק בעיצוב! את העצוב / תבנית תמיד אפשר להחליף אחר כך.

שנית, להתחיל לכתוב תוכן. אבל לכתוב, ולהמשיך לכתוב. אחרי שתהיה מסה קריטית ויתפתח סגנון, אפשר לחזור לתוכן הישן ולעדכן אותו. אפשר גם לא. זאת האבולוציה של הכותב.

וכמובן שצריך קצת יותר משמעת. חוץ מהתבכבשות, החוט המקשר בין כל ההתחלות הכושלות הוא חוסר התמדה. ההתחלה קצת קשה. לכתוב קצת ועוד קצת היא השיטה שעבדה בשבילי הכי טוב. כשכבר פרשתי מהעבודה ונהייתי פרו-בלוגר לכל דבר וענין, למדתי שחשוב להגדיר משימות בקלנדר. לא כדאי לתכנן הכל, אבל כשיש משהו שחוזר על עצמו, כדי להכניס אותו ללו”ז. פירוט יבוא בהמשך…

בפוסט הבא אכתוב על מה הוביל אותי להתחיל לכתוב באופן קבוע.

  • Share/Bookmark

איך הכל התחיל

אחרי שכתבתי את עמוד האודות על הבלוג, הגיע הזמן לפוסט הראשון, שיספר על תחילת הרעיון.

נובמבר 2006: באותה תקופה, הבלוג האישי שלי כבר עמד על הרגליים לאחר ארבעה חודשי פעילות. כבר היו לי מספר קוראים קבועים ואף חלק מחבריי קראו את הבלוג. באותו זמן גם הייתי בראשית ימי עבודתי בחברת מטהקפה, במשרדים בבית שרבט, רגע לפני המעבר למגדל שלום.

על השולחן בכניסה לחברה היו מונחים מספר ז’ורנלים. בניגוד לחדר ההמתנה אצל רופא השיניים, לא היו שם מגזינים של לאשה אלא של Business 2.0. היתה שם כתבה בפרינט שנקראה Blogging For Dollars. היא כללה ראיון נרחב עם המייסד של TechCrunch מייקל ארינגטון והזכירה גם את או מאליק מאתר GigaOm אותו גם קראתי באותה תקופה. הכתבה עסקה בפרו-בלוגינג ועל דרכו של ארינגטון לצמרת. לא נראה לי שארינגטון המציא את הנושא. היום הוא כבר מעצמת חדשות – רחוק מאוד מהבלוג הקטן בו הוא התחיל.

הכתבה עוררה בי השראה והתחלתי לגלגל את הנושא בראש. כשכבר היה לי בלוג פעיל, חשבתי שאולי אוכל לעשות את זה.

רק היה צריך רעיון…

בינואר 2007 הרעיון הגיע. כשחשבתי על מה אני יכול לכתוב, נזכרתי שלמדתי מסחר במט”ח, או פוררקס בלעז. זה בכלל היה ב 2005. עשיתי קורס בנושא, וכן סחרתי קצת. מהמסחר לא עשיתי כסף. אפילו הפסדתי בצורה משכנעת. כשאחד המרצים בקורס, איש ידוע בתחומו, נשאל אם הוא סוחר בעצמו, הוא ענה שהוא יותר טוב כמרצה מאשר כסוחר. גם זה הוסיף להשראה.

יש אתר שכרגע אינני זוכר את שמו, שמאפשר למדוד כמה כסף אפשר להכניס לפי תחום הכתיבה. גיליתי שתחום הפיננסים מכניס כסף יחסית רב עבור כל פרסומת. הגעתי למסקנה שאני רוצה לכתוב בלוג על פורקס.

הכתבה על TechCrunch, הרעיון התוכני ו”בדיקת הכדאיות” הובילו אותי לרכישת הדומיין  forexcrunch.com. הרעיון לשם די ברור…

אבל זה היה בינואר 2007, רחוק מאוד מהזמן בו עשיתי את המהלך שלי. בפוסט הבא אני אתאר את נסיונות ההתנעה הכושלים לאורך כמעט שנתיים.

  • Share/Bookmark

תגובות אחרונות

הכי נצפים